פנסיה וגמל

בשנים האחרונות הונהגו בישראל רפורמות מרחיקות לכת בתחום החיסכון הפנסיוני, ותכנון הפרישה מקבל חשיבות עליונה בכל הנוגע לעתיד תושבי ישראל. נוסף לכך, גם תוחלת החיים עלתה, כך שתקופת הפנסיה התארכה. תכנון פנסיוני מוקדם יכול להבטיח לך ולבני משפחתך עתיד כלכלי יציב יותר.

החיסכון הפנסיוני בישראל בנוי משלושה חלקים:

• ביטוח לאומי – לפי חוק הביטוח הלאומי, כל תושב במדינה מחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי בהתאם להכנסתו, והביטוח הלאומי משלם קצבאות לתושבים הזכאים לכך.
  

• הסדרים פנסיוניים מתוקף הסכמים אישיים וקיבוציים ומתוקף צווי הרחבה.

• חיסכון וביטוח פרטי – בתחום זה יש כמה אפיקים אפשריים: תוכניות חיסכון פרטיות בחברות ביטוח, פקדונות בבנקים, תיקי השקעות, כספי ירושות ונכסי נדל"ן מניב. כמו כן, אפשר לרכוש תוכניות ביטוח פרטיות, כגון ביטוח חיים, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוחי בריאות, ביטוחי סיעוד וכו'.

קרן פנסיה

קרן פנסיה היא תוכנית המבטיחה לעמיתיה (שכירים ועצמאים) תשלום חודשי לכל ימי חייהם עם פרישתם מעבודה בהגיעם לגיל הפרישה.

קרן פנסיה יסודית או כללית תעניק לעמיתיה תשלום חודשי במקרה פרישה בלבד.

קרן פנסיה מקיפה תעניק לעמיתיה כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה, תשלום לשאירים במקרה של מוות, וקצבה לכל ימי חייהם עם פרישתם מעבודה בהגיעם לגיל הפרישה.

החברות בקרן פנסיה מבוססת על תשלומים חודשיים של העובד ושל מעבידו (או של העובד לבדו כאשר מדובר בעצמאי).

עקרונות קרן הפנסיה:

מבחינה משפטית קרן פנסיה היא סוג של קופת גמל. קרן פנסיה היא מאגר נכסים המוחזק בנאמנות על ידי חברה מנהלת לטובת העמיתים, ויש לה תקנון משפטי אחיד לכלל העמיתים.

קרן הפנסיה נועדה לספק ביטחון כלכלי לאדם המתפרנס מעבודתו, באמצעות הבטחת הכנסה שוטפת גם כאשר הוא אינו מסוגל לעבוד. לשם כך העובד והמעביד מפרישים מדי חודש כסף לחיסכון בקרן פנסיה.

ההפרשות לקרן פנסיה מכסות את המצבים הבאים:

זקנה

עד שנת 2004 גיל הפרישה בישראל היה 65 שנה לגברים ו-60 שנה לנשים. בעקבות חוק גיל פרישה התשס"ד-2004 הועלה גיל זה בהדרגה ל-67 שנה לגברים ו-62 שנה לנשים. עם זאת, בתוכניות פנסיה שונות (פרטיות, ציבוריות וממשלתיות) אפשר להגדיר גיל פרישה השונה מגיל הפרישה הכלל-ארצי, כלומר להקדים את מועד הפרישה (בדרך כלל תמורת הפחתה של שיעור הפנסיה), או לדחות אותו (בדרך כלל בתשלום תוספת לפנסיה בשל הדחייה). יציאה לפנסיה לפני גיל הפרישה קרויה פנסיה מוקדמת. גיל הזכאות לפרישה מוקדמת הוא 60.

יש כמה שיטות לקביעת גובה הפנסיה:

• בפנסיה מקיפה – על פי חישוב שבו גובה הפנסיה הוא פונקציה של סכומי החיסכון הפנסיוני שנצברו בקרן הפנסיה, של מספר הנהנים (העובד בלבד או גם בן/בת הזוג), של מאפייני תוחלת החיים של העובד ושל מינו. שיטה זו מבוססת על שיקולים אקטואריים אשר מבטיחים כי הקרן תעמוד בהתחייבותה.

• בפנסיה ותיקה – א. על פי חישוב שבו גובה הפנסיה הוא פונקציה של שכרו של העובד בשנות עבודתו האחרונות.  ב. על פי חישוב שבו גובה הפנסיה הוא פונקציה של היחס בין שכרו של העמית העובד בכל שנה משנות חברותו בקרן ובין השכר הממוצע, אך ללא תלות במספר הנהנים ובמאפייני תוחלת החיים.

מוות

במקרה של מות העובד או הפנסיונר משולמת פנסיית שאירים לשאיריו. השאירים הם: בן/בת הזוג של הנפטר, ילדיו של הנפטר (עד הגיעם לגיל 18 או 21, או אף לכל החיים – אם מדובר ביתומים שאינם מסוגלים לכלכל את עצמם), וכן שאירים אחרים התלויים בנפטר, כפי שמגדיר תקנון תוכנית הפנסיה.

נכות

ביטוח נכות – ביטוח אובדן כושר עבודה המבטיח קצבה חודשית שמשולמת אם כושר ההשתכרות של העובד נפגע לזמן ממושך בעקבות מחלה, תאונה וכדומה.

סוכני סיני מעודכנים בכל התקנות והחידושים בתחום הביטוח הפנסיוני והחיסכון ארוך הטווח בישראל. סוכנינו יבררו מהם צרכיך ויסייעו לך לבחור תוכנית ביטוח מתאימה מתוך שפע התוכניות המוצעות בשוק. חשוב להתחיל לחסוך לפנסיה מגיל צעיר, מאחר שמשך החיסכון משפיע על גובה הקצבה שתקבל במועד הפרישה. כך תוכל לשמר את רמת החיים שהתרגלת אליה.

ביטוח מנהלים

ביטוח מנהלים הנו אפיק חיסכון פנסיוני המעניק לחוסך חיסכון חד-פעמי או קצבה חודשית לכל ימי חייו. לרוב, ביטוח המנהלים מעניק גם סכום חד פעמי במקרה מוות. מרכיבי הביטוח מותאמים להעדפותיו של החוסך. לדוגמה, החוסך יכול להוסיף ביטוח אובדן כושר עבודה לביטוח המנהלים.

ביטוח המנהלים הוא פוליסת ביטוח, כלומר חוזה בין החוסך ובין חברת הביטוח. התנאים בו קבועים ואי אפשר לשנותם במהלך תקופת הביטוח.

בביטוח מנהלים חברת הביטוח היא שנושאת בסיכון הביטוחי הקיים בפוליסה. כלומר, החוסך משלם לחברת הביטוח פרמיה חודשית בעבור הכיסויים הביטוחיים. במקרה של אובדן כושר עבודה חברת הביטוח תשלם לו שכר חודשי שישמש חלופה להכנסתו, ותמשיך לשלם את התשלומים לחיסכון הפנסיוני מדי חודש בחודשו. במקרה של מות החוסך היא תשלם את סכום הביטוח למוטבים שהחוסך קבע בפוליסה.

הפקדות לביטוח מנהלים:

כשהחוסך הוא שכיר, התשלום לחיסכון הפנסיוני מתחלק בינו ובין מעסיקו. העובד רשאי להפקיד עד 7% משכרו בכל חודש, והמעסיק יכול להוסיף תגמולים בשיעור 7.5% משכר העובד. הפרשות העובד והמעביד צריכות להיות זהות עד לגובה 5% מכספי התגמולים. נוסף לכך, נהוג להפריש עוד 8.33% משכר העובד לפיצויים. התשלומים לחיסכון הפנסיוני מזכים את החוסך בהטבות מס עד לתקרת שכר המשתנה מדי שנה.

חוסך עצמאי, שיש לו הכנסה מעסק או ממשלח יד, רשאי להפקיד בחיסכון הפנסיוני שלו עד 16% מהכנסתו החודשית, בכפוף לתקרה הנקבעת מדי שנה. כנגד ההפקדות הוא זכאי לניכוי מס או לזיכוי מס על תשלומיו.

קבלת התשלומים בגיל הפרישה:

עד שנת 2008 אפשר היה לרכוש פוליסת ביטוח המשלמת קצבה חודשית לחוסך לאחר הפרישה, או פוליסת ביטוח המעניקה לו תשלום הוני חד-פעמי בגיל הפרישה, או פוליסה שיש בה שילוב של שתי האפשרויות.

מאז 2008 התשלומים מיועדים לקבלת קצבה חודשית בשלב הפרישה. את החיסכון שנצבר בהפקדות שנעשו לפני שנת 2008 יוכל החוסך לקבל מחברת הביטוח כסכום חד-פעמי בהגיעו לגיל הפרישה.

כאשר החוסך מגיע לגיל הפרישה, הוא יכול לבחור מסלול קצבה מתוך מסלולי הקצבה הקיימים בפוליסה, ולקבל הבטחת מינימום של תשלומי קצבה שישולמו למוטבים גם במקרה שיילך לעולמו במהלך תקופת ההבטחה.

קופת גמל

קופת גמל היא תוכנית חיסכון לטווח ארוך או בינוני, שנועדה לצבור כספים שאפשר יהיה למשוך בעתיד כסכום חד-פעמי. לכל קופת גמל יש תקנון החל על כלל העמיתים בקופה. לעומת זאת, בתוכניות ביטוח (כגון ביטוח מנהלים) נכרת חוזה נפרד בין כל מבוטח ובין המבטח.

משיכת הכספים מהקופה כפופה לתנאים שבשני מקורות:

• תקנון הקופה.

• פקודת מס הכנסה והתקנות שהותקנו מכוח החוק באותו מועד.

עמית יכול לבחור להעביר את ניהול קופת הגמל שבבעלותו לחברה מנהלת אחרת בכל עת שיבחר, מבלי למשוך את הכספים או להפסיק את ניהולם.

בשנת 2006 הצטמצמו ההפקדות לקופות הגמל במידה ניכרת. בגין הפקדות לקופות הגמל ניתנו הקלות במס הכנסה על הפקדה בקופה: ניכוי ממס וזיכוי ממס לעובד על הפקדתו בקופה, ופטור ממס להפקדת המעביד.

מאז שנת 2008 אפשר להפקיד כספים בקופות גמל בשני מסלולים:

קופת גמל לא משלמת לקצבה – קופה שאי אפשר למשוך ממנה ישירות כספים שהופקדו בה, למעט כספים ממרכיב הפיצויים, אלא באמצעות העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה.

קופת גמל משלמת לקצבה – הינה פוליסת ביטוח בחברת ביטוח בלבד. קופה שאפשר למשוך ממנה ישירות את החיסכון שהצטבר בה כקצבה, בהתאם לתקנון שלה. סכום הקצבה החודשית תלוי בסכומים שנחסכו, במין העמית, במסלול הקצבאות שנבחר ובמועד הפרישה.

קרן השתלמות

קרן השתלמות היא סוג של קופת גמל. על פי רוב היא משמשת אפיק חיסכון כללי לטווח בינוני – האפיק היחיד שלא לטווח ארוך, שנותר פטור ממס לאחר הרפורמות במיסוי שוק ההון בישראל. בתחילה נועדו קרנות ההשתלמות לשכירים, ושימשו למימון השתלמויות, כנסים ולימודי המשך של העובדים. כעבור שנים נפתחו הקרנות גם לעצמאים.

לפי סעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה, הפקדות המעסיק לקרן ההשתלמות פטורות ממס הכנסה, בגבולות הפרשה של העובד (עד 2.5% מהמשכורת הקובעת, שבה נכללים רכיבי השכר הקבועים של העובד) ושל המעביד (עד 7.5% מהמשכורת הקובעת – לכל היותר פי שלושה מחלקו של העובד), עד לתקרת שכר בהתאם לתקנות מס הכנסה.

אפשר להפריש כספים לקרן ההשתלמות גם מעבר לתקרה, אך עליהם לא יחול הפטור ממס הכנסה.

עצמאי – על פי סעיף 17(5א) בפקודת מס הכנסה, עצמאי יכול להפקיד לקרן השתלמות לעצמאים עד 7% מהכנסתו השנתית. הפקדת 2.5% ראשונים אינה נחשבת להוצאה מוכרת. הפקדה של עד 4.5% תוכר כהוצאה מוכרת.

ההכנסה השנתית המרבית שאפשר לקבל עליה הטבת מס, תיקבע בהתאם לתקרות שיקבע מס הכנסה . בניגוד להפקדה של שכירים לקרן השתלמות, עצמאים אינם חייבים להפקיד בכל חודש, אלא רשאים לבחור בין הפרשת כספים חודשית רציפה ובין הפקדה תקופתית של סכומים חד-פעמיים.

לאחר שש שנים מיום פתיחת הקרן אפשר למשוך את הכספים שנצברו בה ללא תשלום מס.

משיכת כספי הקרן אפשרית כבר לאחר שלוש שנות ותק לצורך מימון השתלמויות או לימודים, או במקרה של גבר מעל גיל 67 או של אישה מעל גיל 62.

פנסיית חובה

בתחילת 2008 נכנס לתוקפו צו הרחבה שקבע ביטוח פנסיוני מקיף במשק. כלומר, המדינה הנהיגה פנסיית חובה לכל השכירים במשק. הצו קבע כי עובד שמועסק בכל מקום עבודה, ואין לו הסדר פנסיוני מטיב – זכאי לביטוח פנסיוני מאחד בינואר 2008. חובת הביטוח הפנסיוני תחול על השכר המשולם לעובד, או על השכר הממוצע במשק, כפי שיעודכן מעת לעת – הנמוך בין השניים.

צו ההרחבה קובע כי עובד זכאי לבחור בביטוח פנסיוני בהודעה בכתב למעבידו בתוך שישים יום מתחילת עבודתו (לרבות בקופת גמל לקצבה בתוכנית פנסיה מקיפה, ובלבד שתכלול גם כיסויים למקרה מוות ולנכות). אם העובד לא יודיע למעבידו על בחירתו בכתב, מעסיקו יבטח אותו בקרן פנסיה מקיפה בהתאם לבחירתו של המעסיק.

זכויות העובד לפנסיית זקנה, נכות ושאירים בקרן הפנסיה, יהיו בהתאם לתקנות קרן הפנסיה שהעובד מבוטח בה, ובהתאמה בחוזה הביטוח, לפי הוראות הממונה ולפי הוראות הצו.

אין בכוחו של הצו להרע את תנאיו של עובד מכוח הסכם עבודה ישן שיש לו עם מעבידו, בין שההסכם קיבוצי ובין שהוא הסכם אישי. כמו כן, אין בכוחו של הצו לגרוע מזכויותיו של עובד לקבלת פיצויי פיטורין.

תוקף הסכם פנסיית חובה

תוקף ההסכם הוא מכוח חוק הסכמים קיבוציים תשי"ז (1957). להסכם קיבוצי תוקף של חוק מגן. כלומר, העובד אינו יכול לוותר על זכות זו, ואם ויתר עליה – לוויתור אין תוקף משפטי.

מעסיק שאינו מבטח עובד, חשוף לתביעה בקרות אירוע ביטוחי, גם אם העובד ביקש במפורש שלא לבטחו. ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה עשויים להיטיב עם זכויות העובד, אך לא לגרוע מזכויותיו מכוח הסדרים מיטיבים נזכרים.

על מי חל הסכם פנסיית החובה וממתי חובה להפקיד?

כל עובד שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב, זכאי להפקדות לחיסכון הפנסיוני לאחר שישה חודשי עבודה. עובד שעבד קודם במקום עבודה אחר, והיה לו בו חיסכון פנסיוני, זכאי להסדר פנסיוני מהיום הראשון לעבודתו. במקרה כזה, התשלום צריך להתבצע בתוך שלושה חודשים, רטרואקטיבית.

תקופת ההמתנה להחלת ההסכם

בשנת 2009 קוצרה תקופת ההמתנה לשישה חודשים. עובד שהיה לו הסכם פנסיוני קודם והתחיל לעבוד במקום עבודה חדש, זכאי לכיסוי מיד עם תחילת עבודתו במקום העבודה החדש. המעסיק רשאי להפקיד בתום שלושה חודשים או בתום שנת המס, רטרואקטיבית – המועד המוקדם בין השניים.

על מי לא חל הסכם פנסיית החובה?

• נשים מתחת לגיל 20 וגברים מתחת לגיל 21.
  

• עובד המבוטח בפנסיה תקציבית. 
  

• מי שפרש מהעבודה בגיל פרישה והחל לקבל קצבה שוטפת מקרן פנסיה או ממעסיק.
  

• מי שיש לו הסכם מיטיב.
  

השכר המבוטח – השכר המבוטח הוא השכר בפועל של העובד עד לתקרת השכר הממוצע במשק.

אפשר כמובן להפקיד מעבר לכך, לפי החלטת המעסיק.

מבנה ההפרשות – שיעורי ההפרשות יעלו באופן הדרגתי במרוצת השנים, ויהיו כדלקמן:

*הפרטים והתנאים המלאים של פוליסת הביטוח מפורטים בתנאי הפוליסה. בכל מקרה של סתירה בין האמור לעיל ובין תנאי הפוליסה, ייגברו תנאי הפוליסה.